מנהרת הזמן

לפני מספר ימים גיליתי על עצמי משהו חדש.
זה כשלעצמו משהו מרגש דיו כדי לכתוב עליו פוסט.

אבל לפני הגילוי יש לחזור לאחור. הרבה אחורה:
לתיכון.

הפאשניסטה הראשונה שהכרתי הייתה המורה שלי לתולדות האומנות.
היא הייתה מתלבשת בשיקיות: טוטאל לוק שחור ומגפי סייסים עד לגובה הברך.
זה היה בתקופה שאני לבשתי חולצות גזורות ונעלי קיפי.
היא שידרה "אני לא מפה", ובקריות של 1993 לא היו הרבה "רול מודלס" כאלו.

נסענו יחד בכל רחבי העולם בשיעורים שלה:
מצריים, אירופה הקלאסית, אמריקה...
הכרנו ציירים ואדריכלים ואת עבודות האומנות שלהם לעומק.
שנים רבות אחרי אני עוד זוכרת מה שהיא לימדה אותי!
כי היא לימדה דרך כל החושים ואפשרה לי לחלום.

האם אני עדיין יכולה להגיש אותה לתחרות "מורה טוב מורה לחיים"?

בכל מיקרה המורה אורית לימדה על ואן גוך.
מכירים את התמונה של ואן גוך בית קפה מבחוץ?

בית הקפה מזמין אותך להיכנס פנימה באורו החם. 

אני אוהבת את התמונה הזאת.
פתאום השבוע היא צצה לי בראש שוב.
עם הניגודים הנפלאים שבה בין הכתום-צהבהב הזה לכחול-שחור של שמי הלילה עטורי הכוכבים.

במסגרת התהליך שלנו לשיפוץ הבית (ועליו עוד ידובר ויסופר)
אירחתי צמד הום סטיילינג שכזה-
שגילו לי שאני ממש אוהבת כתום.

אני???
כתום???!!!

מסתבר. לא ידעתי את זה על עצמי.
לעיתים מזומנות הבת שלי שואלת אותי מהו הצבע האהוב עלי
אולם עד כה חשבתי ש"חום". כעת עלי לחשוב מחדש על תשובה מדויקת יותר לשאלתה.

שיטוט קצר ומהיר העלה הרבה מאד כתום בבית שלנו.
יש לי כתום בבגדים והרבה כתום במגירת האיפור.
וכתום באיפור זה "מסט".
אני יודעת הרוב אוהבות ורודים או אדומים לגווניו
אבל הכתום - הוא נהדר, אפרסקי וכל כך טבעי על העור.
ועל כך נאמר - דווקא כן תנסו את זה בבית.

לביוטיניסטות שבינינו:
לק של essie"  - chubby cheeks"
סומק של "מאדינה מילאנו" devotion 11-802
ליפסטיק של "מאק" sheen supreme
ליפסטיק של "מאק" ravishing
והשאר -
צלחת קרמיקה "אדמה"
ריקמה - סבתא שלי
קלמר "billabong"

שלישיית תמונות  - "אפרת אילן"