Just stop and smell the roses

הכול התחיל שכתבתי לעצמי לפני כמה זמן תזכורת לקנות ליפסטיק ורוד.
ידעתי מה אני מחפשת: ורוד קייצי, מעט בוהק אך לא ניאוני.

יום החופש בתל אביב התחיל בחנות של MAC.
בסטנד נחו להם בשלווה המון המון ליפסטיקים ורודים.
כמה ניסיונות
ומצאתי את האחד בשבילי: Chatter box.
קיץ + ת"א + חופש = יום מלא בהשראה וכיף.

לא סתם הכותרת שלי להיום היא לעצור ולהריח את הוורדים.
הקלישאה הכל כך אמריקאית (מחווה קטנה לכבוד ה 4th of july) אומרת שצריך לדעת לעצור וליהנות מהיופי של הדברים הכי זמינים ופשוטים.
ורדים בגינה הם בחינם
אבל ת"א על כל מנעמיה, לעומת זאת, עולה הרבה כסף....

חמושה באודם ובמצב רוח יצירתי חזרתי הביתה.
מתנה שקניתי וכרטיס ברכה
גרמו לי להפליג במחשבות לעולם שכולו ורוד וכחול.

הדבר הראשון שצץ במוחי היה הקמפיין של "פופה" מהקיץ הקודם שנקרא: Jeans and roses.
וכך בנוסף לליפסטיק הורוד הלכתי לפינת האיפור שלי והוספתי מיד עיפרון עיניים בצבע ג'ינס גם הוא של MAC לחגיגה.

השילוב בין הכחול-תכלת לורוד השושנה הניב אינסוף תמונות ב pinterest.com
בלוח ההשראה שיצרתי תוכלו לראות ביגוד, איפור, בישום, תכשיטים, DIY, עיצוב, תפירה ואפיה
כולם מתכתבים ומזינים האחד את השני ויוצרים שפה עיצובית נשית, רומנטית ומתוקה.
אני מזמינה אתכם להיכנס לקישור http://pinterest.com/hilaginzburg58/jeans-and-roses/
לראות את השלל.

ולסיום סיומת
נזכרתי בחצאית של "נעמה בצלאל" שממש מזמן לא לבשתי.
איזה כיף למצוא אוצר שנשכח זה מכבר בארון.

עגילים אהובים של "מיכל נגרין"

וגם קשת של דור ההמשך מ"זארה"

שתי ברכות לסיום:
האחת קשורה במינון ולשם כך אשמש בקלישאה נוספת והיא: שמי שמתעסק עם ורדים ראוי שיזכור את הקוצים.
פריט שושנים אחד בכל פעם זה די והותר.

הברכה השנייה והמתבקשת היא
נשיקה ורודה.

שבת שלום!

ועוד אחת קטנה:
עוד מעט חג האהבה
זר של שושנים
תמיד באופנה!

מחווה לג'סיקה ראביט

קיץ.
חם.
שבת שעברה נסענו להופעה בקיסריה
חלק בלתי נפרד מה - DNA הקולקטיבי של הקיץ שלנו.

שמלה קטנה וקלילה נבחרה ליציאה.
שהתבוננתי בתמונה נזכרתי בשמלה האדומה של ג'סיקה.

שמלה "טורסו"
נעליים "אלדו"
תיק "דניאלה להבי".

אילו ציפורים

החיים זימנו לי תמרור עצור בחודש האחרון,
כך שנאלצתי לאותת ימינה ולעמוד בצד הדרך.
המרחב הפנימי שכולל "זמן לשבת ולכתוב על נושאים שאינם ברומו של עולם" נדחק.

מה עכשיו?
אחרי הפסקה בכל זאת אני צריכה לבחור מחדש.
ה"פנטזיה" שהייתה לי על "לכתוב בלוג" איננה דומה כלל למציאות.
במציאות צריך להתמיד, לבחור מילים, לצלם, להיחשף, לחדש
והכי חשוב - שיהיה לי משהו משמעותי להגיד מבלי לחנך על הנושא שלשמו התכנסתי.
חשבתי שבלוג אופנה צריך להיות שמח, לא מתיימר ומעורר השראה,
ואולי דמיינתי שאני אעז יותר...

המתנה שלי לעצמי, היא לנסות ולהמשיך מבלי לדעת לאן הדרך הזו מובילה אותי.
וכן - גם אם כל התכונות והתארים של הבלוג המדומיין שלי עוד לא נוכחות.

ומנת היום:
אני בוחרת בשחור ולבן הקלאסיים והעל זמניים  - תמיד באופנה.
הפעם בחולצת הציפורים בגזרה נשית ומחמיאה.
עוד קצת אומץ לב והייתי מקעקעת איזו ציפור על הכתף,
אולם יש דברים שקסמם כנראה הוא דווקא באי ממשותם.


חולצה ומכנסיים  - דפנה לוינסון
עגילי פנינה - גראס

חיפוש קצרצר בגוגל:
bird print in fashion
בלשונית התמונות,
מעלה אינסוף אפשרויות הורסות ומצייצות:
https://www.google.co.il/search?q=bird+print+in+fashion&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ei=ysrAUaS0DsOG4ASJxIGACQ&ved=0CAcQ_AUoAQ&biw=1024&bih=499

השראה בשפע.

מנהרת הזמן

לפני מספר ימים גיליתי על עצמי משהו חדש.
זה כשלעצמו משהו מרגש דיו כדי לכתוב עליו פוסט.

אבל לפני הגילוי יש לחזור לאחור. הרבה אחורה:
לתיכון.

הפאשניסטה הראשונה שהכרתי הייתה המורה שלי לתולדות האומנות.
היא הייתה מתלבשת בשיקיות: טוטאל לוק שחור ומגפי סייסים עד לגובה הברך.
זה היה בתקופה שאני לבשתי חולצות גזורות ונעלי קיפי.
היא שידרה "אני לא מפה", ובקריות של 1993 לא היו הרבה "רול מודלס" כאלו.

נסענו יחד בכל רחבי העולם בשיעורים שלה:
מצריים, אירופה הקלאסית, אמריקה...
הכרנו ציירים ואדריכלים ואת עבודות האומנות שלהם לעומק.
שנים רבות אחרי אני עוד זוכרת מה שהיא לימדה אותי!
כי היא לימדה דרך כל החושים ואפשרה לי לחלום.

האם אני עדיין יכולה להגיש אותה לתחרות "מורה טוב מורה לחיים"?

בכל מיקרה המורה אורית לימדה על ואן גוך.
מכירים את התמונה של ואן גוך בית קפה מבחוץ?

בית הקפה מזמין אותך להיכנס פנימה באורו החם. 

אני אוהבת את התמונה הזאת.
פתאום השבוע היא צצה לי בראש שוב.
עם הניגודים הנפלאים שבה בין הכתום-צהבהב הזה לכחול-שחור של שמי הלילה עטורי הכוכבים.

במסגרת התהליך שלנו לשיפוץ הבית (ועליו עוד ידובר ויסופר)
אירחתי צמד הום סטיילינג שכזה-
שגילו לי שאני ממש אוהבת כתום.

אני???
כתום???!!!

מסתבר. לא ידעתי את זה על עצמי.
לעיתים מזומנות הבת שלי שואלת אותי מהו הצבע האהוב עלי
אולם עד כה חשבתי ש"חום". כעת עלי לחשוב מחדש על תשובה מדויקת יותר לשאלתה.

שיטוט קצר ומהיר העלה הרבה מאד כתום בבית שלנו.
יש לי כתום בבגדים והרבה כתום במגירת האיפור.
וכתום באיפור זה "מסט".
אני יודעת הרוב אוהבות ורודים או אדומים לגווניו
אבל הכתום - הוא נהדר, אפרסקי וכל כך טבעי על העור.
ועל כך נאמר - דווקא כן תנסו את זה בבית.

לביוטיניסטות שבינינו:
לק של essie"  - chubby cheeks"
סומק של "מאדינה מילאנו" devotion 11-802
ליפסטיק של "מאק" sheen supreme
ליפסטיק של "מאק" ravishing
והשאר -
צלחת קרמיקה "אדמה"
ריקמה - סבתא שלי
קלמר "billabong"

שלישיית תמונות  - "אפרת אילן"

Mad Woman

אני מקדישה את הפוסט הזה לחברתי ת.
היא נישארת ת. ולא מזוהה מעבר לכך,
כי פעם עשיתי לה tag בפייסבוק
והבנתי שזה לא חוקי.

מה אספר על ת. ?
היא כזאת מפרגנת
שזה רק עושה חשק לפרגן בחזרה.

באחת משיחותינו השבוע ת. עדכנה אותי בנפתולי העלילה של "מד מן".
אני עדיין תקועה אי שם בעונה 5, בעוד היא כבר יודעת מה קורה ב-6!
וזהו אחד מהמאפיינים בחברות אמת:
אתה מעדכן את חברים שלך במה שהם אוהבים.

ואני אוהבת את דון ובטי ורק מחכה להפי אנד שלא יגיע.

מעבר לעלילה, לדמויות, לעומק, למשחק
לרצון לחזור במנהרת הזמן
הסדרה הזו היא גן עדן לעיצוב, לאופנה, לאיפור
לנשיות וגבריות וכמובן לאמריקה.

איך הן מתלבשות שם?
מי שם כדי לדבר איתי על זה???

מד-הים!

אז במחווה לתקופה
ולרצון ללבוש חצאית קפלים, עד הברך כמו נשות "מד מן"
לבשתי "נעמה בצלאל".

אני נתקפת סחרחורת בחנויות של נעמה בצלאל.
אוטומטית היא לוקחת אותי למקום אחר
קלאסי, נשי, מעודן...
אני מזהה את כתב ידה העיצובי למרחוק
הוא ברור ושומר על עצמו כייחודי שנים ארוכות.
(פירגונים גם לנעמה!)

ואגב פירגונים
הבגדים שלה תמיד זוכים לתגובות כאילו סופר השקעת בעצמך
וזה אם להיות כנה, נעים.

סופ"ש מעולה שיהיה.
איזה כיף שאפשר לפעמים קצת להתחפש כשמתלבשים?

ירוק ישראלי, ירוק בית חולים

רק בישראל.
תשאלו כל אחד שחי פה
אין ספק שהוא יודע בדיוק מה הצבע.
ירוק בית-חולים הוא המרענן הרשמי של הקיץ.

בהשראת "איכילוב"
הסדרה המצויינת
שלא נדע,
החלטתי שגם אני חייבת פריט בירוק מנטה.

למכירה - יד ראשונה מרופא,
מכנסיים חדר ניתוח...

קניתי!

צבע קריר ונעים
ישר הרגשתי יותר טוב.

וככה בבוקרו של יום מהביל
קצת פסטל הוא כל מה שצריך.

מה הולך עם המנטה הזה?
כמובן ששחור ולבן הם קלאסיים
אבל נראה לי שגם כתום הוא BFF שלו.
אני הוספתי כתום רק ברמיזה בעגילים.

ומילה אחרונה
כחיפאית גאה
אין ברירה אלא להיות מיודדת עם הצבע הירוק!

בונים פה איצטדיון כדורגל
כולו זהב ונצנצים.
הכי גלאם.

מכנסיים -"זארה"
חולצה - "s.wear"
נעליים -"אלדו"
עגילים-"מיכל נגרין"

צהוב כמו חמנייה

יש כמה צבעים שאיך שאני לובשת אותם הם עושים לי שמח.
ביחד עם מזג האוויר שהחליט שבאמת הגיע הזמן...
קיבלנו אביב.

שיעור שהתבטל בהפתעה אפשר שיטוט בחנויות - נטו זמן איכות עם עצמי.
ראיתי הרבה שילובים מעוררי השראה אך (אבוי), מדללי הכנסה.

מה החוכמה לקנות חדש?
ניחמתי את עצמי...

מה שרואים אפשר ליישם במלתחה הקיימת!

המצרכים הדרושים:
אחד פריט שחור
אחד פריט לבן/ שמנת
אחד פריט צהוב
אחד פריט/ אקססורי כסוף

למיטיבות לכת- בשלב זה עוד לא בשבילי
אפשר להחליף את הצהוב חמנייה בצהוב ניאון.

עליונית - "מנגו"
חולצה - "לוצ'י"
מכנסיים - "דפנה לויסון"
קפה מבעלי
יותר מזה?

יש דרך נהדרת לסיים פוסט על צבע צהוב

גלי את הנמרה שבך

והיום סקר:
גלי באיזה "מחנה" את.

ניראה לי שבסוגיית ה"מנומר" העולם נחצה לשניים.
או שאת אוהבת שלא לומר אובססיבית לגבי פרינט החברבורות
או שזה יהרג ובל יעבור עבורך.

אני אוהבת.
מאד.

ל"מנומר" יצא שם רע שלא באשמתו כחביב הפרחות.
כדי להימנע מהתווית הנחשקת
חשוב להקפיד על מינון  (ועל מידת החשיפה של אברי הגוף אם את מעל גיל מסוים)
עבורי המינון הוא פריט מנומר אחד כל פעם ואיפור רגוע ושקט.

אוהבות ה"מנומר" יצמידו לו את התארים: "נשי" "קלאסי" "סקסי" "על זמני" ו "כל התשובות נכונות"!

למי שאוהבת ואין אומץ
ברצוני להזכיר כי
א. כדאי לעשות מדי פעם דברים שמפחידים אותך.
ב. "מה יגידו" מת מזמן.

מכנסיים - "דפנה לוינסון"
חולצה - "זארה"
עליונית - "קסטרו"
נעליים - "מנגו".

ביבי-אובמה סטייל

מעט באיחור חשבתי לתת את הפרשנות שלי לביקור ההיסטורי...

מאחר והייתה התנצלות עם תורכיה
בעלי החל לחשוב לנסוע בקיץ למלונות "הכול כלול"
כדי לחמם את היחסים הדיפלומטיים, שהיו לא משהו איך לומר.

התוכנית נשמעת לי נפלא
למעט העובדה שאני לא נוסעת לתורכיה.

ובינתיים שיגרה.
מיד תוכלו לצפות בלוקיישין הורס ומעורר השראה -
הבלאגן שבבית שלנו.

האביב הקריר חייב אותי להוציא מחדש את הז'קטים שאיפסנתי זה מכבר.
אני אוהבת ז'קטים כאלה שמזכירים לי תוכניות של עו"ד מהטלויזיה.

ובחזרה לביקור ההיסטורי.
רציתי לפרגן לז'קט על הכתף של שני האישים בנתב"ג
מחווה קטנה בין חברים.

בהחלט אפשר לנסות בבית.

ז'קט - "קסטרו"
חולצה - "הוניגמן"
מכנסיים - "חגית טסה"
חגורה - "H&M"

ולסיום רמז בנושא חו"ל
אני מה זה מוכנה לביקור גומלין בוושינגטון...

יום העצמאות שלי

אני כותבת כשכולם ישנים במיטותיהם ואלה שעות העצמאות שלי... כשהבית שקט ואפשר לכמה דקות להתחבר לעצמי.

השנה חשבתי על המשמעות של להיות חופשיה.
נדמה לי שזו תחושה פנימית שיש בה הרבה כוח, מרחב, יצירה ויכולת לבחור. 
הימים האלה שבין יום השואה דרך יום הזיכרון וכלה ביום העצמאות,  אלה ימים שבהם ניראה לעיתים שאנחנו צבא שיש לו מדינה. צבא העם, אבל עדיין צבא... מדים וטקסים ותרגילי סדר המוכחים את כוחנו.

יש מטס ויש משט והבסיסים פתוחים {????!!!} ממתי הצבא הפך לפעילות
לגיטימית לקחת את הילדים כדי ש"יוציאו אנרגיה" ?

הצבא שמגן על המדינה, מאפשר גם לי להיות "חופשיה", אולם הייתי רוצה שנוכל להיות חזקים גם בתחומים נוספים: מדע, אמנות, ספרות, ספורט, יצירה ועוד נושאים שבהם המדים והסדר אינם ניצבים גבוה בהיררכיה אלא הייחוד והאמירה משמעותיים יותר.

מה עוד?
חשבתי בעודי צופה בכל הטקסים הצבאיים האם גם אני כבר לא לובשת "מדים"? האם בכלל יש מקום להיות קצת אחרת? ובאיזה מחיר?
מגיל כל-כך צעיר יש תלבושת ואחר כך מדים ואחר כך סנדלי שורש כי אחרת לא נותנים להיכנס לטיול אחרי צבא...
אני מנסה למצוא את הייחוד שלי כשאני מתלבשת,  בבגדים שכולן קונות באותן החנויות.

ואחרון -
מי אם לא הילדים שלי מלמדים אותי את כל מה שאני צריכה לדעת על עצמאות במאבקיהם האיתנים לעשות לבד ככל יכולתם! זהו המאבק לעצמאות שהכי נוגע בי ומדבר אלי בימים אלו. זה המאבק שבו זה הכי טוב שהם המנצחים - עצמאיים ובטוחים בעצמם וביכולותיהם!

בתמונות הבאות אנחנו במדי החג
כולנו כחול ולבן.
 "אין לי ארץ אחרת" באמת.

שמלה "רונן חן"
עליונית "מנגו"
צמיד לירון, חברה שלי מהעבודה שיוצרת בכישרון רב!

דנה בשימלה מ"נדודים"
נעליים H&M

עומר בחולצה ומכנסיים מH&M
ונעליים צעד ראשון :-)

חג עצמאות שמח!

החיים הם לא שחור ולבן

יום שלישי התחיל לפני שמונה בבוקר ונגמר כמעט בשמונה בערב.  אני מחייכת בתמונה כי הצלחתי לשמור את המכנסיים לבנים בלי אף כתם. הישג ראוי!
נראה לי שזה הדבר היחידי כמעט שהצלחתי היום. בכל השאר... זה מוטל בספק ונתון לפרשנות.

בתוך העננה אני מנסה לזכור שהדברים הם לא באמת שחור ולבן. נשמע כמו קלישאה שכדאי לאמץ.

אז כשיש ימים "כאלה" מה אתם עושים?
אני אשמח לשמוע רעיונות.

באופן כללי שחור-לבן זה שילוב אהוב עלי עד מאד. איזה כיף שהשנה הוא גם סופר אופנתי. פשוט אי אפשר לטעות! ניראה תמיד קלאסי ונקי.
למיטיבות הלכת אודם אדום יעניק כתם צבע במינון הנכון.

עבורי לאט לאט עם האומץ. לא הכול קורה ביום אחד.
ז'קט -"זארה"
מכנסיים - "חגית טסה"
שרשרת - "Mia inspiration"

שבת בבוקר יום יפה

שבת בבוקר התחיל כמו בשיר
עם המון קפה...
בסופו של דבר האביב הוציא אותנו החוצה.
השבוע הייתה עונת מעבר אמיתית חם-קר שמש וגשם.
או כמו שהבת שלי אומרת "זה עושה קשת"!

היום בחרתי ללבוש  "שלושת-רבעי".
מכנסיים עם כיסים, ישנים וכה אהובים של "נעמה בצלאל".
חולצה של "הוניגמן"
ושרשרת שקיבלתי מתנה מ"ג.ר.א.ס".
מזג האוויר היה נפלא והיה אפשר לאכול על המרפסת
ולדמיין שיום ראשון עוד רחוק... רחוק...

שבוע טוב לכולנו.

נשיקה על הבוקר

זה היה בוקר שבו הייתי חייבת לצאת בזמן.
אני מניחה שכל אימא מכירה את הבקרים האלה.
השעון מצלצל והמירוץ מתחיל.

צריך להכין את הילדים ולהתכונן בעצמך
מה קודם למה?
האם לוותר על עוד כמה דקות שינה כדי לעשות הכול באיזי, עם קפה וקצת עיתון וזמן לעצמי?
לא תמיד זה אפשרי... יש עדיין לאן לשאוף.
אצלנו אבא עוזר במשימות הבוקר אז זה יותר קל.
אבל הפרידה תמיד עושה קווץ' בלב.

נשיקה ועוד נשיקה וחיבוק.

אני אוהבת את השילוב בין שחור לניוד. קלאסי נקי ולא מצריך הרבה תוספות. מוכנה ברגע כיאה לבוקר הזה.

מכנסיים - "רונן חן"
חולצה - "s.wear"
ז'קט - "pull&bear"

BBQ עם חברים

מזג האוויר הנפלא הוציא גם אותנו לקחת חלק בפעילות הכי ישראלית שיש... מנגל ומינגלינג!
לאחר התארגנות 'קצרה' יצאנו לטבע.
הילדים שיחקו והתרוצצו, נהנים מהמרחב הפתוח.

אני אוהבת את הימים האלה: ימים רגועים, ללא לחץ מהעבודה והלימודים. תחושה של פסק זמן אמיתי. היינו מוקפים בחברים טובים, אוכל ומוסיקה. יותר מזה לא צריך.

חולצה - "מנגו"

מכנסיים - ""אמריקן איגל"

נעליים -"אול-סטאר" שחורות נצחיות.

בינתיים להשתמע.

חול המועד

Follow my blog with Bloglovin

חופש!

(אין מחיר לו...) 

ואף על פי שלהיות הורים זו משרה מסביב לשעון

יום בילוי עם הילדים בחוץ זה - הכי!

המצרכים הדרושים:

משהו נוח אך ייצוגי

שאפשר להסתובב בו יום שלם 

(בלי חשש מכתמים: שוקולד, מיץ וכיוצא בזה)

ערבב ולבש

מכנסיים - "דפנה לוינסון" גזרה גבוהה (אוספת), סקיני, סיום בגובה הקרסול

חולצה - שחורה ונהדרה - פשוטה פשוטה והכי נעימה על הגוף "S.WEAR"

נעליים - "Anne klein" כסופות עם נצנצים שחורים בקצה...

המשימה הושלמה.