ירוק ישראלי, ירוק בית חולים

רק בישראל.
תשאלו כל אחד שחי פה
אין ספק שהוא יודע בדיוק מה הצבע.
ירוק בית-חולים הוא המרענן הרשמי של הקיץ.

בהשראת "איכילוב"
הסדרה המצויינת
שלא נדע,
החלטתי שגם אני חייבת פריט בירוק מנטה.

למכירה - יד ראשונה מרופא,
מכנסיים חדר ניתוח...

קניתי!

צבע קריר ונעים
ישר הרגשתי יותר טוב.

וככה בבוקרו של יום מהביל
קצת פסטל הוא כל מה שצריך.

מה הולך עם המנטה הזה?
כמובן ששחור ולבן הם קלאסיים
אבל נראה לי שגם כתום הוא BFF שלו.
אני הוספתי כתום רק ברמיזה בעגילים.

ומילה אחרונה
כחיפאית גאה
אין ברירה אלא להיות מיודדת עם הצבע הירוק!

בונים פה איצטדיון כדורגל
כולו זהב ונצנצים.
הכי גלאם.

מכנסיים -"זארה"
חולצה - "s.wear"
נעליים -"אלדו"
עגילים-"מיכל נגרין"

צהוב כמו חמנייה

יש כמה צבעים שאיך שאני לובשת אותם הם עושים לי שמח.
ביחד עם מזג האוויר שהחליט שבאמת הגיע הזמן...
קיבלנו אביב.

שיעור שהתבטל בהפתעה אפשר שיטוט בחנויות - נטו זמן איכות עם עצמי.
ראיתי הרבה שילובים מעוררי השראה אך (אבוי), מדללי הכנסה.

מה החוכמה לקנות חדש?
ניחמתי את עצמי...

מה שרואים אפשר ליישם במלתחה הקיימת!

המצרכים הדרושים:
אחד פריט שחור
אחד פריט לבן/ שמנת
אחד פריט צהוב
אחד פריט/ אקססורי כסוף

למיטיבות לכת- בשלב זה עוד לא בשבילי
אפשר להחליף את הצהוב חמנייה בצהוב ניאון.

עליונית - "מנגו"
חולצה - "לוצ'י"
מכנסיים - "דפנה לויסון"
קפה מבעלי
יותר מזה?

יש דרך נהדרת לסיים פוסט על צבע צהוב

גלי את הנמרה שבך

והיום סקר:
גלי באיזה "מחנה" את.

ניראה לי שבסוגיית ה"מנומר" העולם נחצה לשניים.
או שאת אוהבת שלא לומר אובססיבית לגבי פרינט החברבורות
או שזה יהרג ובל יעבור עבורך.

אני אוהבת.
מאד.

ל"מנומר" יצא שם רע שלא באשמתו כחביב הפרחות.
כדי להימנע מהתווית הנחשקת
חשוב להקפיד על מינון  (ועל מידת החשיפה של אברי הגוף אם את מעל גיל מסוים)
עבורי המינון הוא פריט מנומר אחד כל פעם ואיפור רגוע ושקט.

אוהבות ה"מנומר" יצמידו לו את התארים: "נשי" "קלאסי" "סקסי" "על זמני" ו "כל התשובות נכונות"!

למי שאוהבת ואין אומץ
ברצוני להזכיר כי
א. כדאי לעשות מדי פעם דברים שמפחידים אותך.
ב. "מה יגידו" מת מזמן.

מכנסיים - "דפנה לוינסון"
חולצה - "זארה"
עליונית - "קסטרו"
נעליים - "מנגו".

ביבי-אובמה סטייל

מעט באיחור חשבתי לתת את הפרשנות שלי לביקור ההיסטורי...

מאחר והייתה התנצלות עם תורכיה
בעלי החל לחשוב לנסוע בקיץ למלונות "הכול כלול"
כדי לחמם את היחסים הדיפלומטיים, שהיו לא משהו איך לומר.

התוכנית נשמעת לי נפלא
למעט העובדה שאני לא נוסעת לתורכיה.

ובינתיים שיגרה.
מיד תוכלו לצפות בלוקיישין הורס ומעורר השראה -
הבלאגן שבבית שלנו.

האביב הקריר חייב אותי להוציא מחדש את הז'קטים שאיפסנתי זה מכבר.
אני אוהבת ז'קטים כאלה שמזכירים לי תוכניות של עו"ד מהטלויזיה.

ובחזרה לביקור ההיסטורי.
רציתי לפרגן לז'קט על הכתף של שני האישים בנתב"ג
מחווה קטנה בין חברים.

בהחלט אפשר לנסות בבית.

ז'קט - "קסטרו"
חולצה - "הוניגמן"
מכנסיים - "חגית טסה"
חגורה - "H&M"

ולסיום רמז בנושא חו"ל
אני מה זה מוכנה לביקור גומלין בוושינגטון...

יום העצמאות שלי

אני כותבת כשכולם ישנים במיטותיהם ואלה שעות העצמאות שלי... כשהבית שקט ואפשר לכמה דקות להתחבר לעצמי.

השנה חשבתי על המשמעות של להיות חופשיה.
נדמה לי שזו תחושה פנימית שיש בה הרבה כוח, מרחב, יצירה ויכולת לבחור. 
הימים האלה שבין יום השואה דרך יום הזיכרון וכלה ביום העצמאות,  אלה ימים שבהם ניראה לעיתים שאנחנו צבא שיש לו מדינה. צבא העם, אבל עדיין צבא... מדים וטקסים ותרגילי סדר המוכחים את כוחנו.

יש מטס ויש משט והבסיסים פתוחים {????!!!} ממתי הצבא הפך לפעילות
לגיטימית לקחת את הילדים כדי ש"יוציאו אנרגיה" ?

הצבא שמגן על המדינה, מאפשר גם לי להיות "חופשיה", אולם הייתי רוצה שנוכל להיות חזקים גם בתחומים נוספים: מדע, אמנות, ספרות, ספורט, יצירה ועוד נושאים שבהם המדים והסדר אינם ניצבים גבוה בהיררכיה אלא הייחוד והאמירה משמעותיים יותר.

מה עוד?
חשבתי בעודי צופה בכל הטקסים הצבאיים האם גם אני כבר לא לובשת "מדים"? האם בכלל יש מקום להיות קצת אחרת? ובאיזה מחיר?
מגיל כל-כך צעיר יש תלבושת ואחר כך מדים ואחר כך סנדלי שורש כי אחרת לא נותנים להיכנס לטיול אחרי צבא...
אני מנסה למצוא את הייחוד שלי כשאני מתלבשת,  בבגדים שכולן קונות באותן החנויות.

ואחרון -
מי אם לא הילדים שלי מלמדים אותי את כל מה שאני צריכה לדעת על עצמאות במאבקיהם האיתנים לעשות לבד ככל יכולתם! זהו המאבק לעצמאות שהכי נוגע בי ומדבר אלי בימים אלו. זה המאבק שבו זה הכי טוב שהם המנצחים - עצמאיים ובטוחים בעצמם וביכולותיהם!

בתמונות הבאות אנחנו במדי החג
כולנו כחול ולבן.
 "אין לי ארץ אחרת" באמת.

שמלה "רונן חן"
עליונית "מנגו"
צמיד לירון, חברה שלי מהעבודה שיוצרת בכישרון רב!

דנה בשימלה מ"נדודים"
נעליים H&M

עומר בחולצה ומכנסיים מH&M
ונעליים צעד ראשון :-)

חג עצמאות שמח!

החיים הם לא שחור ולבן

יום שלישי התחיל לפני שמונה בבוקר ונגמר כמעט בשמונה בערב.  אני מחייכת בתמונה כי הצלחתי לשמור את המכנסיים לבנים בלי אף כתם. הישג ראוי!
נראה לי שזה הדבר היחידי כמעט שהצלחתי היום. בכל השאר... זה מוטל בספק ונתון לפרשנות.

בתוך העננה אני מנסה לזכור שהדברים הם לא באמת שחור ולבן. נשמע כמו קלישאה שכדאי לאמץ.

אז כשיש ימים "כאלה" מה אתם עושים?
אני אשמח לשמוע רעיונות.

באופן כללי שחור-לבן זה שילוב אהוב עלי עד מאד. איזה כיף שהשנה הוא גם סופר אופנתי. פשוט אי אפשר לטעות! ניראה תמיד קלאסי ונקי.
למיטיבות הלכת אודם אדום יעניק כתם צבע במינון הנכון.

עבורי לאט לאט עם האומץ. לא הכול קורה ביום אחד.
ז'קט -"זארה"
מכנסיים - "חגית טסה"
שרשרת - "Mia inspiration"

שבת בבוקר יום יפה

שבת בבוקר התחיל כמו בשיר
עם המון קפה...
בסופו של דבר האביב הוציא אותנו החוצה.
השבוע הייתה עונת מעבר אמיתית חם-קר שמש וגשם.
או כמו שהבת שלי אומרת "זה עושה קשת"!

היום בחרתי ללבוש  "שלושת-רבעי".
מכנסיים עם כיסים, ישנים וכה אהובים של "נעמה בצלאל".
חולצה של "הוניגמן"
ושרשרת שקיבלתי מתנה מ"ג.ר.א.ס".
מזג האוויר היה נפלא והיה אפשר לאכול על המרפסת
ולדמיין שיום ראשון עוד רחוק... רחוק...

שבוע טוב לכולנו.

נשיקה על הבוקר

זה היה בוקר שבו הייתי חייבת לצאת בזמן.
אני מניחה שכל אימא מכירה את הבקרים האלה.
השעון מצלצל והמירוץ מתחיל.

צריך להכין את הילדים ולהתכונן בעצמך
מה קודם למה?
האם לוותר על עוד כמה דקות שינה כדי לעשות הכול באיזי, עם קפה וקצת עיתון וזמן לעצמי?
לא תמיד זה אפשרי... יש עדיין לאן לשאוף.
אצלנו אבא עוזר במשימות הבוקר אז זה יותר קל.
אבל הפרידה תמיד עושה קווץ' בלב.

נשיקה ועוד נשיקה וחיבוק.

אני אוהבת את השילוב בין שחור לניוד. קלאסי נקי ולא מצריך הרבה תוספות. מוכנה ברגע כיאה לבוקר הזה.

מכנסיים - "רונן חן"
חולצה - "s.wear"
ז'קט - "pull&bear"